אוצר מדרשים
קריין ולא כתיבן: 'פרת' ד"בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר [פְּרָת]" (ש״ב ח׳ ג'), 'איש' ד"כאשר ישאל איש בדבר האלהים" (שם ט״ז), באים דנבנתה (ירמיה ל״א), לה דפליטה (שם נ׳), אם דהגד הוגד (רות ג׳), אלי דהגורן (שם), אלי דהשעורים (שם) - הלין קריין ולא כתיבן.
אוצר מדרשים
כתיבן ולא קריין: נא דיסלח (מ״ב ה׳), זאת דהמצוה (דברים ו׳), ידרך דהדורך (ירמיהו נ״א:ג׳), חמש דפאת נגב (יחזקאל מ״ח), אם דכי גואל (רות ג׳) - הלין כתיבן ולא קריין (נדרים ל״ז: ל״ח.). ובמסורה שלנו נחשבו עשר מלין דקריין ולא כתיבן: בני (שופטים כ׳ י״ג), פרת (ש״ב ח׳ ג׳), איש (שם ט״ז כ״ג), כן (שם י׳ח כ׳), בניו (מ״ב י"ט ל״ז), באים (ירמיה ל״א ל״ז), לה (שם נ׳ כ"ט), צבאות (שם ל״ז ל״ב), אלי (רות ג׳ ח׳), אלי (שם ג׳ י״ז).
אוצר מדרשים
ב׳) בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר [פְּרָת] (ש״ב ח׳ ג׳). כתיב בספר שמואל עילתו, שהזכירו הכתוב בשני מקומות בשמואל ובדברי הימים (דהי״א י״ח ג׳), ואמרו הכתוב בשני זמנים ובשני עתים (מעשים), פעם ראשונה אמר להשיב ידו בנהר, ופעם שנית אמר להציב ידו בנהר פרת, ולא עסק הכתוב פעם ראשונה להודיע שהוא נהר פרת או נחל מצרים כתבו חוצה לו פרת קרי.